בימים כתיקונם יונה צימר היא ספרנית המתגוררת בתל-חורף, כרך ישראלי שעושרו וזוהרו מושכים אליו טיפוסים אפלים, נבלי-על ועברייני רקק. אולם כשהפשע גואה ומאיים על שלומה של תל-חורף ועל הצדק מגיחה מבעד לתחפושת הספרנית ציונה, גיבורת-העל של העיר. אך לא לעולם חוסן.
"הגוסס", הוא יהודה זאכרטורט, גדול הארכי-פושעים שידעה תל-חורף, רוקם מזימה שאפתנית, וכדי להוציאה לפועל עליו לגלות את נקודת התורפה של ציונה, שאינה גיבורת-על שגרתית: לצד כוחותיה הרבים וחוש ריח חסר תקדים בחדותו, היא סובלת מעישון בשרשרת, מצריכה כפייתית של קפה וסוכר ומכמה בעיות אופי לא קלות.
בשפה בארוקית, גדושה ופיוטית, מתחקה רועי רוזן אחר הרפתקאותיה של ציונה בסבך הקורים הנטווים סביבה וסביב דמויות צבעוניות אחרות מחיי העיר - אידה ופרידה, זוג לוחמות הצדק שפרשו עליה את חסותן מינקותה; די.ג´יי דבש, העבריינית המוזיקלית; רענן צוקר, סגן ראש העיר ואשף המין; וקצין המשטרה רוברטו ("הלחשן") כנאפה, המאוהב בציונה בחשאי.
על פני הדברים הרומן ציונה™ הוא עיבוד של סדרת הקומיקס "ציונה", וככזה, שלדו העלילתי מציית לכללים העקרוניים המנחים יצירת קומיקס: עלילה עוצרת נשימה, קצב אירועים קדחתני, דימויים חזקים המשכפלים את עצמם שוב ושוב. אולם זוהי רק תשתית של יצירה מורכבת, רבת רבדים ופנים. לאורך הרומן רועי רוזן הולך ומקצין את מנגנון השכפול הקומיקסי של יצירת דימויים עד כדי גרוטסקה: כך, למשל, מסתבר בהדרגה שלכל הדמויות אם מתה בעברן שאחראית לעיצוב גורלן בהווה. חשיפתו של המנגנון, העיסוק המודע בו והשימוש המופרז בו מקנים לרוזן כלי חדש ומערכת דימויים רעננה, המאפשרים לו לעסוק באומץ ובחדות במציאות הישראלית כפי שאנו מכירים אותה, או כפי שחדלנו, מרצון, להכירה.
ציונה הוא ספרו הרביעי של רועי רוזן. קדמו לו הספרים "לוסי", "ז´וסטין פרנק - זיעה מתוקה" וספר הילדים "פנים משונות".