הרכבת מאחרת, זה שש שעות ויותר. באולם ההמתנה בעיר שכוחת אל בסיביר, הזונה עדיין על משמרתה, חולשת על טורי הנוסעים הישנים, כמו על שדה קרב זרוע גוויות. הדלת הפונה אל העיר נפתחת והנכנסים נושאים עמם פנימה את צינת המרחבים סחופי הרוחות. עיסה אנושית, נושמת כגוף אחד, נטול פנים, נכון לכל גחמה סובייטית. הומו סובייטיקוס, כך כינה אותה פילוסוף שנמלט למערב. אי משם מסתננים צלילי פסנתר, אקורדים ראשונים ואחרונים לסיפורו של אלכסיי - עוד אזרח, אחד מתוך 240 מליון יצורי אנוש שהעריצות הסובייטית מבקשת לקבוע את תכלית חייו עלי אדמות.
הפרוזה העשירה והיפיפייה של אנדרי מאקין, סופר צרפתי ממוצא רוסי, כבר זכתה בכל השבחים וזיכתה אותו בפרסים חשובים.
מנגינת החיים הוא ספרו הרביעי של מאקין. ספרו "על שפת נהר אמור, בזמן האהבה" ראה אף הוא אור בכתר.
- שיתוף:
