לוּאי קְלארֶה הוא מורה בגיל העמידה שגר בעיר שדה בצרפת. הוא ואשתו נפרדו לפני שנים אחדות ונשארו ביחסים טובים, בנותיו חיות חיים שונים בתכלית מאלה שדמיין עבורן, והוא עצמו מניח לשגרת היומיום לשאת אותו עימהּ. בלי מחשבה יתרה, במטרה למלא עוד ערב שומם, הוא שם פעמיו אל פתיחה של תערוכת ציורים של אלכסנדר לוֹדאן – תלמידו לשעבר שהיה נחבא אל הכלים ואילו היום הפך לאישיות מפורסמת בעולם האמנות. לואי אינו מעלה על דעתו ולו לרגע עד כמה המפגש ביניהם עתיד לטלטל את חייו.
ז'אן־פיליפ בּלוֹנדֶל מבקש לעסוק בחשיפה במה שאדם משאיר מאחוריו, בסיכומו של דבר. ילדים, חברים, ספרים או ציורים. הוא מתאר בעדינות ובנימה אישית את השלב השברירי שבו אדם מתחיל לשרטט את מאזן חייו, בעודו נאבק להמשיך בדרכו בחיוך שמתאמץ להקרין גם מעט תעוזה.
ז'אן־פיליפ בּלוֹנדֶל מתגורר ומלמד אנגלית בעיר טְרוּאָה שבצרפת. ספרו 'רכבת הבוקר לפריז' ראה אף הוא אור בסדרה הקטנה וזכה להצלחה רבה.