נָא לְהַכִּיר: חֲבוּרַת כֹּחַ-הַמֹּחַ – אֱיָּל קוֹרֵן מַנְהִיג הַחֲבוּרָה, מֻמְחֶה לְפִתְרוֹן כָּל מִינֵי בְּעָיוֹת בַּכִּתָּה, לִיטַל הַיָּפָה וְהַחֲכָמָהָ, אָרִיק הַשָּׁמֵן וְהֶחָכָם וְנִיב הָרָשָׁע וְהֶחָכָם. חֲבוּרַת כֹּחַ-הַמֹּחַ פּוֹתֶרֶת תַּעֲלוּמוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר, מִתְחַקָּה אַחַר חֲשׁוּדִים, מוֹצֵאת חֲפָצִים נֶעְדָּרִים, בְּקִצּוּר – חֲבוּרַת בַּלָּשִׁים צְעִירִים. הַצְלָחוֹת הַחֲבוּרָה נוֹבְעוֹת מֵהַחָכְמָה וְהַתּוּשִׁיָּה שֶׁלָּהּ, כְּלוֹמַר מִכֹּחַ הַמֹּחַ, וְאִלּוּ "בִּשְׁאָר הַתְּחוּמִים אֲנַחְנוּ דַּי חַלַּשְלוּשִׁים".
הַפַּעַם עוֹמֶדֶת הַחֲבוּרָה בִּפְנֵי פָּרָשָׁה מִסְתּוֹרִית שֶׁל גְּנֵבוֹת מִתִּיקַי הַיְלָדִים בַּכִּתָּה. אֶלָּא שֶׁהַפָּרָשָׁה כָּל כָּךְ מֻרְכֶּבֶת וּמַפְתִּיעָה, עַד שֶׁנִּדְמֶה כִּי בִּמְקוֹם לְהִתְקָרֵב לְפִתְרוֹן, הַחֲבוּרָה רַק מִסְתַּבֶּכֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
הַקּוֹרֵא הַצָּעִיר יִמְצָא בַּסֵּפֶר הַמְרַתֵּק הַזֶּה מֶתַח וּפְעֻלָּה, אַךְ גַּם סִפּוּר עַל יְדִידוּת אַמִּיצָה וְעַל אָהֲבָה, וְהַכֹּל רָווּי בְּהַרְבֵּה צְחוֹק.