"הייתי רוצה שאבא שלך יהיה אסטרונאוט שהולך על הירח אבל תמיד חושב עלינו, ולא איש כמו רבים אחרים, שגר ברחוב גרוֹטָה פֶּרפֶטָה 315 וערב אחד במרס, אולי משעמום ואולי מסקרנות, בחדר הכביסה לשעבר בקומה השישית, עשה אתי אהבה".
אחרי מותה הפתאומי של מריה חושפת בתה מַנדוֹרלָה את המכתב שכתבה לה אמה עם היוולדה. מי מן הגברים המתגוררים בבניין הוא אביה של הילדה בת השש?
דיירי הבית מעדיפים שלא לדעת, ומחליטים לגדל את הילדה ביחד. כך גדלה מנדרולה עם חמש משפחות חדשות, בכל פעם בדירה אחרת, בקומה אחרת, בחיים אחרים. אצל טינה פּוֹלידוֹרוֹ הבודדה ואורחיה הליליים המפתיעים, עם קתי וסַמוּאֶלֶה והשתיקות שביניהם, במצעדי גאווה עם פַּאוֹלוֹ ומיכֶּלאַנגֶ'לוֹ, בין הריבים של לידיָה ולוֹרֶנצוֹ, ובארוחות הערב של משפחת בַּרילָה, שמכסות יותר משהן מגלות.
קומה אחר קומה מנדורלה מתבגרת, מתאהבת, וממשיכה לחפש את עצמה, אבל לא תמיד מוצאת. כי, כפי שאומר לה עורך הדין פברוטי, איך אפשר לגדל ילדה על סודות ושקרים ואחרי כן להתיימר שהיא תדע להבחין בין טוב לרע?
האורות בבתים של אחרים, פסיפס יפהפה, עצוב ומצחיק של אנשים ורגשות, הוא הרומן השלישי של קיארה גמברלה, ילידת 1977. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.
"ספר שכולו עצב ושמחה בלתי פוסקים" – קוריירה דלה סרה