לגרטשן רובין לא היו סיבות להתלונן: היא היתה בריאה, נשואה לבעל אהוב, אם לשתי ילדות נהדרות. היו לה חברות טובות, משפחה קרובה ועבודה מהנה. אבל ביום גשום אחד, באוטובוס, היא הבינה שחייה חולפים בלי שתדע להעריך אותם באמת.
בלי לנדוד ברחבי העולם או להסתגר במנזר בודהיסטי, היא החליטה לנסות להיות מאושרת יותר. כך נולד פרויקט האושר: כל חודש הוקדש לתחום אחר בחייה, מזוגיות והורות ועד עבודה ופנאי. בכל תחום היא התנסתה בתובנותיהם של גדולי ההוגים, במסקנותיהם של המחקרים המדעיים והפסיכולוגיים העדכניים ביותר ובכל העצות של ספרי העזרה העצמית. היא ניסתה לישון יותר, לזרוק דברים מיותרים, לריב אחרת, לשיר לבנותיה ולכתוב בלוג (שהיא ממשיכה לעדכן במרץ גם היום), ובדקה מה נכון לה ומה לא.
פרויקט האושר, שמעובד כעת לסדרת טלוויזיה, היה לאחד הספרים המצליחים ביותר בארצות הברית בשנה החולפת. הוא מוכיח שהחיפוש אחר האושר יכול להיעשות מתוך הבית, ולהשתלם מאוד.
גרטשן רובין למדה משפטים והתמחתה אצל שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית, אך הבינה שיותר מכל היא רוצה לכתוב. ספריה ארבעים דרכים להתבונן בווינסטון צ'רצ'יל וארבעים דרכים להתבונן בג'ון פ' קנדי היו רבי מכר. היא מתגוררת בניו יורק עם בעלה ושתי בנותיה.
"החלק השובה לב ביותר בספרה השובה לב, הקריא והשימושי של רובין הוא מודעותה לפגמיה ולקושי העצום להשתפר. אבל זה לא עוצר אותה, ובסופו של המסע היא באמת אדם מאושר יותר (וכך גם הסובבים אותה)" – וול סטריט ג'ורנל
- שיתוף:
