פראני וזואי

בינואר 2010 הלך לעולמו בקורניש, ניו המפשייר, הסופר האמריקאי ג'רום דיוויד סלינג'ר, בן 91. מחברו הידוע של "התפסן בשדה השיפון", אחד הסופרים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20, פירסם בחייו ספרים מעטים (עדיין לא ברור כמה יצירות נותרו בעזבונו), ובהם צמד הנובלות "פראני וזואי" מ-1961, שראה אור ב"כתר" במלאות שנה למותו.  סלינג'ר (שאביו היה יהודי ואמו אירית קתולית, והוא גדל כיהודי) נולד במנהטן, ושם גם מתרחשות עלילת הסיפור השני מתוך שניים שבספר זה, הקשורים ומשלימים זה את זה. פראני וזואי הם שני הצעירים בין שבעת האחים לבית גלאס, שהיכרותם הראשונה של הקוראים עמם היתה בסיפור הראשון של סלינג'ר שפורסם ב"ניו יורקר" וזיכה אותו בתהילה מיידית – "יום נפלא לדגי בננה". במרכזו של הסיפור ההוא ניצב אחיהם הבכור של פראני וזואי, סימור. בסופו של אותו סיפור, סימור מתאבד. דמותו ומותו מרחפים מעל משפחת גלאס מאז, והם גם, בין היתר, עניינו של "פראני וזואי".  עלילת שני הסיפורים שבקובץ מתרחשת בסוף שבוע אחד בנובמבר 1955. "פראני", המתרחש בעיירה אוניברסיטאית, מתאר את סלידתה הגוברת של פראני הצעירה מן האנוכיות והזיוף שהיא רואה סביבה. "זואי" מתמקד בקשר שבין זואי לפראני (ולבני משפחתו בכלל): בעת שפראני חווה משבר רוחני קשה בסלון  בית הוריה במנהטן – מה שמדאיג מאוד את אמה בסי – זואי מנסה להעניק לה אהבה והבנה, תובנות ועצות טובות. ב-2001 כתבה ג'נט מלקולם ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" כי "זואי" היא "יצירת המופת ש סלינג'ר" וכי קריאה בו וב"פראני" היא "מספקת לא פחות מקריאה חוזרת ב'גטסבי הגדול'".