ילדה ביישנית בת שמונה חיה בעולם הדמיון והבדיון. מראה העולם המתגלה לעיניה קצרות הרואי הוא מראה שבו לעצמים ולחפצים אין קווי מתאר ברורים: "גגות הבתים סביב נשפכו ברכות", ואפילו המכולת נראית לה כבקתת יער. גם כשהיא מרכיבה משקפיים עדין מטושטשים הגבולות בעיניה בין בני האדם שהיא פוגשת בחיי היומיום ובין הדמויות העולות כחיות מן הספרים ברבים שהיא קוראת בזה אחר זה.
אל תוך עולם זה של בדידות ותום של ילדות פורצת ברגל גסה חווית המיניות הקשה במפגש המטביע את חותמו על חייה.
מבט כחול הוא קטע מספרה של בתיה גור "לא כך תיארתי לי", שראה אור בהוצאת כתר.
- שיתוף:
