בֵּנֵוֶנְטוֹ הוּא כְּפָר קָטָן וְחָבִיב,
מָלֵא בִּמְכַשֵּׁפוֹת מִכָּל הַסּוּגִים וְהַמִּינִים.
לְמַזָּלוֹ שֶׁל הַכְּפָר, יֵשׁ בּוֹ גַּם כַּמָּה יְלָדִים חֲכָמִים,
שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְהָעִיף אֶת הַמְּכַשֵּׁפוֹת לְכָל הָרוּחוֹת.
פְּרִימוֹ הָאַמִּיץ מַחְלִיט לְהִתְיַצֵּב מוּל הַמְּכַשֵּׁפָה
בַּעֲלַת הַזְּרוֹעוֹת הָאֲרֻכּוֹת. אֲבָל אֵיךְ יִלָּחֵם בָּהּ?
הוּא מוֹצֵא טַבַּעַת בְּתוֹךְ דָּג, וְאֵין לוֹ סָפֵק:
מְדֻבָּר בְּטַבַּעַת קְסָמִים שֶׁתָּגֵן עָלָיו מִפְּנֵי כָּל רַע.
הַאִם הוּא צוֹדֵק?...
הַמְּכַשֵּׁפוֹת מִכְּפַר בֵּנֵוֶנְטוֹ הִיא סִדְרָה חֲדָשָׁה,
מַצְחִיקָה וּמֻפְלָאָה לִבְנֵי 6 עַד 106, פְּרִי יְצִירָתָם הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁל ג'וֹן בֵּמֶלְמֵנְס מַרְסִיאָנוֹ
וְסוֹפִי בְּלֵקוֹל, הַמְּאַיֶּרֶת שֶׁל "אַייבִי וּבִּין".
טַבַּעַת הָעָצְמָה הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה.
הָרִאשׁוֹן, עוֹנַת הַתַּעֲלוּלִים, רָאָה אַף
הוּא אוֹר בְּהוֹצָאַת כֶּתֶר