זוכה פרס פוליצר לספרות יפה 2005.
בגיל 77, לקראת סוף ימיו, מחליט הכומר ג´ון איימס מהעיירה גלעד, איווה, להעניק מתנת אהבה לבנו הפעוט ולאשתו הצעירה - תיעוד של עולמו הפנימי ושל תולדות משפחתו. איימס הוא נכדו של מטיף שישו נגלה אליו בחזיון, כבול בשלשלאות. בעקבות ההתגלות הפך הסב ללוחם מיליטנטי נגד העבדות בארצות הבית, ובגיל חמישים איבד את עינו בקרב. אביו של איימס, לעומתו, היה פציפיסט מושבע. איימס עצמו איבד את אשת מעוריו, ורק לעת זקנה זכה שוב לאהבה ולבן.
העיירה גלעד, בינתיים, ננטשת ומתפוררת. בשפה ישירה ומהפנטת מספר איימס לבנו על המתח והקשר המקודש בין אבות לבנים, על לבטיו בשאלות של אמונה, מוסר, גזע ואחריות אישית, ועל תפקידן של התפילה, האהבה והסליחה בחייו של אדם. כל אלה עומדים למבחן עם שובו לעיירה של בן סנדקותו, בנו האובד של חברו הטוב ביותר.
זהו סיפור של התגלות - לא התגלות אלוהית, אלא התגלות החיים כיצירה מורכבת ומופלאה. זהו יומן רוחני רווי כבוד לשפה, למחשבה ולחיים עצמם, שמקפל בתוכו אלף שנות הגות פילוסופית ומאה שנות היסטוריה.
- שיתוף:
