גיבורי חמשת הסיפורים סוחבים אתם חשבונות לא סגורים עם עברם, צועדים לקראת כישלונות ידועים-מראש ומנסים להתמודד עם תחושת ניכור וחוסר הפשר. מרוסקי חלומות הם ממשיכים ובוחרים את בחירותיהם למרות האפשרויות המעטות עד כדי עלבון. ואולם הגיבורים האמיתיים של סיפורים אלה הם הרגשות העזים, המעוצבים בעוצמה רבה: בזעם, ההשפלה, הגעגועים לאהבה.
הילדה אנסטסיה בסיפור ליקו ירח היא קורבן להתעללות אב חורג ואם חסרת ישע המגיבה על ייסוריה באדישות; העיתונאי אלישא פלידל בסיפור היינו מדברים על אהבה מדביק את אהובו במחלה סופנית בניסיון להציל את עצמו מאימת הבדידות; בסיפור יומני ברלין בוחרת גלי, ציירת מחוננת, להיכלא מרצונה החופשי בבית חולים פסיכיאטרי; מור אלקבץ, בסיפור שירת בלהות או הגמילה הלא ממומשת של מור אלקבץ, היא פמיניסטית נאורה, הנוצרת בתוכה שנאה עמוקה הן לעצמה והן למין הנשי כולו; ואילו גיבורת הסיפור סרטים, קולנוענית תל אביבית מובטלת, מתארת ימים אחרונים של אהבה, ומתעמתת עם שיממון חייה ועם בגידתו של אהובה.
אלונה קמחי, ילידת 1966, לבוב, ברית המועצות, עוסקת בקולנוע, תיאטרון וכתיבה. הקובץ אני אנסטסיה זכה בפרס אקו"ם לספרות, 1993. זהו ספרה הראשון.
- שיתוף:
