איך תהיי מאושרת

אנני‭ ‬הֶבּדֶן‭ ‬מדוכאת‭ ‬מהחיים‭. ‬היא‭ ‬כבר‭ ‬לא‭ ‬יודעת‭ ‬מה‭ ‬מאמלל‭ ‬יותר‭; ‬לבקר‭ ‬במחלקה‭ ‬הנוירולוגית‭ ‬בבית‭ ‬החולים‭ ‬את‭ ‬אימא‭ ‬שלה‭, ‬שאפילו‭ ‬לא‭ ‬מזהה‭ ‬אותה‭, ‬להגיע‭ ‬למשרד‭ ‬האפרורי‭ ‬שבו‭ ‬היא‭ ‬עובדת‭, ‬או‭ ‬לחזור‭ ‬לדירה‭ ‬המוזנחת‭ ‬שהיא‭ ‬חולקת‭ ‬עם‭ ‬שותף‭ ‬שמשאיר‭ ‬סירים‭ ‬שרופים‭ ‬בכיור‭ ‬וקליפות‭ ‬פיסטוק‭ ‬בין‭ ‬קפלי‭ ‬הספה‭.‬ עד‭ ‬שפולי‭ ‬מתפרצת‭ ‬לחייה‭. ‬ומתפרצת‭ ‬היא‭ ‬המילה‭ ‬המתאימה‭ ‬ביותר‭; ‬פולי‭ ‬נחלצת‭ ‬לעזרתה‭ ‬מול‭ ‬פקידה‭ ‬אדישה‭ ‬בבית‭ ‬החולים ‭)‬למרות‭ ‬שהיא‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬ביקשה‭ ‬עזרה‭(, ‬דופקת‭ ‬על‭ ‬דלת‭ ‬דירתה‭ ‬עוד‭ ‬לפני‭ ‬הזריחה‭)‬למרות‭ ‬שהיא‭ ‬לא‭ ‬הזמינה‭ ‬אותה‭( ‬ ומגיעה‭ ‬למשרד‭ ‬שלה‭ ‬מצוידת‭ ‬בארוחת‭ ‬צהריים‭ ‬ארוזה‭ ‬ושמיכת‭ ‬פיקניק (איך‭ ‬היא‭ ‬בכלל‭ ‬ידעה‭ ‬היכן‭ ‬היא‭ ‬עובדת‭?.‬‮ ‬) מהר‭ ‬מאוד‭ ‬מתברר‭ ‬לאנני‭ ‬שפולי‭ ‬הציבה‭ ‬לעצמה‭ ‬אתגר‭: ‬להפוך‭ ‬את‭ ‬מאה‭ ‬הימים‭ ‬הבאים‭ ‬לימים‭ ‬מאושרים‭ ‬בכל‭ ‬מחיר‭. ‬ובפעם‭ ‬הראשונה‭ ‬מזה‭ ‬שנים‭ ‬גם‭ ‬אנני‭ ‬חושבת‭ ‬שאפילו‭ ‬אם‭ ‬לא‭ ‬תוכל‭ ‬להתחיל‭ ‬את‭ ‬חייה‭ ‬מחדש‭, ‬אולי‭ ‬תוכל‭ ‬לצקת‭ ‬לתוכם‭ ‬גם‭ ‬אושר‭. ‬במאה‭ ‬הימים‭ ‬הבאים‭ ‬מנסות‭ ‬אנני‭ ‬ופולי‭ ‬ביחד‭ ‬ולחוד‭, ‬עם‭ ‬בני‭ ‬משפחה‭ ‬ועם‭ ‬הסובבים‭ ‬אותן‭, ‬לעמוד‭ ‬על‭ ‬טיבו‭ ‬של‭ ‬העניין‭ ‬הסבוך‭ ‬הזה‭ ‬שנקרא‭ ‬חיים‭. ‬ איך‭ ‬תהיי‭ ‬מאושרת‭ ‬הוא‭ ‬רומן‭ ‬מקסים‭, ‬שובה‭ ‬לב‭ ‬ומעורר‭ ‬מחשבה‭, ‬שבמהלך‭ ‬הקריאה‭ ‬בו‭ ‬מיטשטשים‭ ‬שוב‭ ‬ושוב‭ ‬הגבולות‭ ‬בין‭ ‬בכי‭ ‬לצחוק‭ ‬ובין‭ ‬עצב‭ ‬לשמחה‭.‬  אווה‭ ‬וודס‭ ‬נולדה‭ ‬בכפר‭ ‬קטן‭ ‬באירלנד‭. ‬כיום‭ ‬היא‭ ‬מתגוררת‭ ‬בלונדון‭.‬