חייה של טֶסה נחלקים לשניים: לפני החטיפה ואחריה. 32 השעות שבהן הוחזקה בשבי נמחקו מזיכרונה. היא יודעת רק את מה שסיפרו לה: היא נמצאה חסרת הכרה בשדה פרחים, מוקפת בקורבנותיו הקודמים של החוטף. נדמה לה שהיא דיברה עם הנערה ששכבה לידה בשדה, אבל כולם אומרים לה שזה לא ייתכן, שהנערה כבר מתה. כמעט עשרים שנה אחרי החטיפה טסה חושבת שהכול כבר מאחוריה: החוטף נשפט, הורשע וממתין להוצאתו להורג, חייה שבו למסלולם ואפילו יש לה בת. הטיפול הפסיכולוגי הארוך שעברה אחרי החטיפה, העיוורון הזמני שלקתה בו בעקבות הטראומה והניסיון לשחזר את שעות האימה כדי שתוכל להעיד במשפט נגד האיש שחטף אותה - כל אלה הם זיכרון רחוק. טסה נחושה לחיות חיים נורמליים ככל הניתן, הרחק מאור הזרקורים שהחטיפה כפתה עליה. אבל אז מישהו שותל מתחת לחלון חדרה רמזים המעידים על כך שהאיש שיושב באגף הנידונים למוות חף מפשע ושהחוטף האמיתי עדיין חופשי. טסה חוששת לחייה ונאלצת לצאת למסע מכאיב בעקבות זיכרונות שנקברו מזמן ולנסות למצוא בהם את האמת.
סוזן שחורת העין הוא מותחן פסיכולוגי מקורי ומרתק העוסק, לצד חקירת רצח מורטת עצבים, בטראומה ובהתמודדות איתה.
ג'וליה היברלין עבדה כעורכת בעיתון עד שהחליטה להתמסר לכתיבה. סוזן שחורת העין הוא ספרה הראשון.
"מותחן הכתוב ביד אמן, שאסור להחמיץ. כתיבתה של היברלין מזכירה את זו של גיליאן פלין."
הוושינגטון פוסט