יום אחד מפסיקה סבתו של דור לדבר, וחנה, אחותה, ששנים רבות שמרה על שתיקה ונחשבת לאילמת בקיבוץ, פוצה את פיה. אולם היא מדברת רק אל דור ואל אביו. בתחילה שברי משפטים בגרמנית, ולאחר מכן משפטים שלמים הנדמים כסתומים אבל מכילים אמת קשה על עברן המשותף של שתי האחיות ועל הקשר בינהן, ורומזים על דבר קיומו של אוצר טמפלרים שהגיע לרשותה של הסבתא בצעירותה, אך איש מבני המשפחה לא שמע עליו.
פקעת הסודות שחנה מטילה לחלל הקיבוץ מעוררת את סקרנותה של סאני, בת דודתו של דור ושל גבי, אחיו. השניים, כמוהם כדרו, נמשכים אל ההבטחה לגילוי העבר ולגילוי האוצר. דור, בן העשר כמעט, המנודה מחברתם של ילדי הקיבוץ, נהפך לכלי שרת במשחק שחוקיו אינם מוכרים לו – עולם המבוגרים על יצריו ותככיו, על מאזן האימה של הניצול והמניפולציה שלו ועל נקמנותו ואפילתו. ומאמציו לפענח את הקודים של עולם זה ולהרכיב את הפאזל המשפחתי הנשכח כרוכים - כך הוא לומד אט אט - במחיר כבד.
במץ אחרון, רומן התבגרות הרפתקני ומרתק, אין רגע דל. ברגע שאירועי העבר מתחילים לצוף עוברים בני משפחתו של דור, ודור עצמו טלטלה אחר טלטלה, וסיפור הימים שבהם חצה דור את סף הבגרות והותיר את ילדותו מאחור נעשה גם לסיפורה שלחברה הולכת ונעלמת, חברה המושתתת על עקרונות נוקשים, ועל סודות שגילוים, ואולי גם שמירתם מלכתחילה, הם הקטליזטורים להתפוררותה.
מץ אחרון הוא ספרו השני של יובל פלגי. קדם לו הרומן "איש הברוש".