בַּלָּשׁ שֶׁאַף פַּעַם לֹא נִכְשָׁל
בַּלָּשׁ שֶׁתָּמִיד מַצְלִיחַ לְהַקְדִּים אֶת קְצִינֵי הַמִּשְׁטָרָה וְלִפְעָמִים מַצִּיל אֶת הַמְּפַקֵחַ הָרָאשִׁי מִכִּשָּׁלוֹן
בַּלָּשׁ שֶׁכֻּלָּם מַעֲרִיצִים אוֹתוֹ וְסוֹמְכִים עָלָיו
בַּלָּשׁ שֶׁהַפּוֹשְׁעִים פּוֹחֲדִים מִפָּנָיו -
בַּלָּשׁ כָּזֶה הֶחְלַטְתִּי לִהְיוֹת.
אַבָּא שֶׁל יוֹתָם הוּא קְצִין מִשְׁטָרָה בָּכִיר, אֲבָל יוֹתָם בָּטוּחַ שֶׁאֶת תַּעֲלוּמַת שׁוֹד הַבַּנְק הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ לִפְתֹּר. כְּשֶׁיּוֹתָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הוּא לֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה מְסֻבָּךְ זֶה יִהְיֶה, וְכַמָּה מְסֻכָּן...
סוֹפֶרֶת הַיְּלָדִים הָאֲהוּבָה גָּלִילָה רוֹן-פֶדֶר-עָמִית מְתָאֶרֶת בְּקוֹלוֹ שֶׁל יוֹתָם אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת יֶלֶד חָכַם, אַמִּיץ וּמָלֵא תּוּשִׁיָּה. יוֹתָם – בַּלָּשׁ פְּרָטִי הוּא הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלִישִׁיַּת סְפָרִים עַל הַיֶּלֶד הַחוֹקֵר יוֹתָם. הוֹצָאַת כֶּתֶר שְׂמֵחָה לְהוֹצִיא לָאוֹר מֵחָדָש אֶת הַסְּפָרִים, עִם אִיּוּרִים חֲדָשִׁים שֶׁל מְנַחֵם הַלְבֶּרְשְׁטַט.