שדרנית הרדיו משולחת הרסן עמליה בן עמי שוב הדהימה את מאזיניה. "לסיום תוכנית הלילה אשמיע לכם שלאגר מהלאגר", הודיעה למיקרופון, והשמיעה את "פונאר": "שקט, שקט, בני, נחרישה, פה צומחים קברים..."
השידור יחולל גל הדף בחייהם של שני גברים: האחד הוא חזי זוננשיין, פרופסור להיסטוריה בסורבון; האחר הוא גדי גרין, מיליונר בעל רשת אופטיקה בניו יורק. הם מאוהבים בעמליה הפראית עוד מילדותם המשותפת בדרום תל אביב, וכמו אז, גם עכשיו היא חומקת משניהם. אך הפעם מדובר כנראה בבריחה שאין ממנה חזרה.
ליזי דורון משרטטת משולש דרמטי של געגוע והחמצה המקיף שלוש יבשות אך שורשיו נעוצים בפלנטה אחרת. הוריהם של עמליה, גדי וחזי באו מ"שם" והטראומה של המלחמה ההיא מהדהדת גם בחיי ילדיהם. ואף-על-פי-כן, סיפוריהם נוגעים לא אחת בהומור שחור וחושפים עולם הזוי שבו מוכרי בייגל מברוקלין יוצאים לטרק במיידאנק, בתו של נאצי משחזרת בלהט בתי-כנסת חרבים ושברי מצבות מפולין משמשים מיצג אמנותי בגלריה תל אביבית.
התחלה של משהו יפה הוא ספרה הרביעי של ליזי דורון. קדמו לו "למה לא באת לפני המלחמה", "היתה פה פעם משפחה", ו"ימים של שקט", שתורגמו לגרמנית ולצרפתית.
- שיתוף:
