ארז קומרובסקי

ארז קומרובסקי הקים את "לחם ארז", שהביא שפה חדשה, יצירתית ומקומית מאוד למטבח הישראלי: לחם העשוי בעבודת יד, שמשלב חומרים וטעמים חדשים, והוא חגיגה לחך. למד בפריז בבית הספר לבישול "קורדון בלו" ונחשף לתרבות האוכל הפריזאית.
עם חזרתו לארץ פתח ארז שירות קייטרינג בשם "המטבח הפוטוריסטי", בהשפעת הזרם של הפוטוריזם האיטלקי. באותה תקופה האמין שבישול לא חייב להיות טעים, אלא אמצעי להבעה אמנותית. ולפעמים דווקא כשיוצרים פרובוקציה לבלוטות הטעם מגיעים למשהו חדש, מרתק ומעניין מאוד. ברבות הימים, אחרי שבישל ביפן ובקליפורניה, הבין פתאום שהוא יודע להכין את זה, זה אפילו טעים, אבל זה לא ארז קומרובסקי, זה לא שלו, זה בא מהראש ולא מהבטן.
"אני ישראלי, שמן זית עושה לי את זה הרבה יותר מסויה או שמן שומשום. השפה הפנימית שלי היא טלה וזעתר, טחינה וסרטנים כחולים. שם אני שוחה הכי טוב, שם אני מרגיש נעים. כיום אני לא חש צורך לשבור את הכלים, ולו רק בשביל להרשים את בלוטות החך של מישהו. אני מחפש את האמת הפנימית של המוצרים, אני מחפש את העגבנייה הזו, המעורטלת מהוקוס פוקוס, את הקולרבי הקטן והמתוק שאני עוקר מהערוגה ואת הלפת הקטנה שטעמתי אתמול אצל מגדל אורגני. אני מחפש את אספרגוס הבר והחוביזה שגדלים פה, ושהיו פעם יותר זמינים מאשר ארטישוק."
ארז עצמו עבר להתגורר במצפה מתת שבגליל, בבית הצופה אל נופים מרהיבים, והקים שם בית ספר לבישול גלילי. המבקרים אצלו בבית נהנים מחוויה בלתי נשכחת, המתחילה בסיור בבוסתן האורגני שנטע במו ידיו סביב ביתו. תוך שהוא עוקר ירקות מן הגינה הוא מסביר לאורחיו את סגולותיו וייחודו של כל ירק, ואז נכנסים לבית וצופים באמן אמיתי המלהטט בחומרי גלם והופך אותם למעדנים שטעמם בלתי נשכח. הוא משלב הרבה שמן זית מהמטעים שמסביב והמון יין מהגפנים, תפוחים ממטעי הסביבה וכל חומרי הגלם הנפלאים של הגליל.

צילום: ארז בן שחר