1
מאחר שבבית שלנו הכסף לא הלך ברגל ואנחנו דווקא כן, כשלָאוֹפיסינָה* היה מגיע סרט שאבא שלי חשב שהוא טוב ולוּ רק בגלל השם של השחקן או השחקנית הראשיים, היינו אוספים מטבעות שהספיקו בדיוק לכרטיס אחד, ואני נשלחתי לצפות בו.[* oficina - משרד. כינוי למרכזים תעשייתיים לכריית מְלַחַת (תערובת של אשלגן חנקתי ונתרן חנקתי) הפזורים במדבר אַטַקַמָה בצפון צ׳ילה. המרכזים כללו יחידה ניהולית, בתים למגורי הפועלים, בתי ספר, כנסייה וכו׳. חיו בהם אלפי עובדים מצ'ילה, בוליביה, פרו וארגנטינה.]אחר כך, כשחזרתי מהקולנוע, הייתי צריכה לספר את הסרט לבני המשפחה שהתאספו בסלון בהרכב מלא.2היה נחמד אחרי הסרט למצוא את אבא ואת האחים שלי מחכים לי בהתרגשות בבית, יושבים בשורה כמו בקולנוע, מסורקים למשעי ולבושים במיטב בגדיהם.אבא, שמיכה בוליביאנית על רגליו, ישב על הכורסה היחידה שהיתה לנו, וזאת היתה השורה הראשונה באולם. על הרצפה, לצד הכורסה, ניצבו בקבוק היין האדום שלו והכוס היחידה שנותרה בבית. ספסל ארוך מעץ גס, שעליו התמקמו האחים שלי לפי סדר, מהקטן לגדול, שימש כשורה השנייה באולם, וכעבור זמן מה, כשחלק מהחברים שלהם התחילו להציץ מהחלון, הפך הספסל ליציע.אני הייתי מגיעה מהקולנוע, שותה במהירות כוס תה (שהוכנה מראש) ומתחילה במופע. עמדתי מולם, גבי אל הקיר המסויד, לבן כמו מסך קולנוע, והייתי מספרת להם את הסרט מ"אָלֶף עד תיו", כדברי אבא, והשתדלתי שלא לשכוח שום פרט, לא מהעלילה, לא מהדיאלוגים ולא מהדמויות.דרך אגב, עלי להבהיר שלא שלחו אותי לקולנוע משום שהייתי הבת היחידה במשפחה והם - אבי ואחַי - גילו התנהגות אבירית כלפי העלמה היחידה. לא, סֶניוֹר. נשלחתי משום שהייתי מספרת הסרטים הטובה מכולם. פשוטו כמשמעו: מספרת הסרטים הטובה במשפחה. אחר כך הפכתי למספרת הטובה ביותר בשכונה, ובתוך זמן קצר בקַמְפַּמֶנְטוֹ* כולו. עד כמה שידוע לי, לא היה איש באוֹפיסינָה שהיה טוב ממני באמנות סיפור הסרטים. סרטים מכל סוג שהוא: מערבונים, מתח, מלחמה, מדע בדיוני, אהבה. וכמובן סרטים מקסיקניים, שהיו האהובים ביותר על אבא, כמו על כל דרומי שמכבד את עצמו.[* campamento - מחנה מעבר או מחנה ארעי. כינוי לצורת המגורים של עובדי מכרות המְלַחַת.]ודווקא באמצעות סרט מקסיקני, מהסרטים האלה סוחטי הדמעות וגדושי השירים, הרווחתי ביושר את התואר שלי. מפני שאת התואר היה צריך להרוויח.או אולי אתם חושבים שנבחרתי בגלל הגזרה היפה שלי?