ועוד משהו - פרק ראשון

הקדמה

אם יש ברשותכם עותק של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, אחד הדברים האחרונים שתרצו לעשות, סביר להניח, הוא להקליד על לוח הקֶלֶט שלו את הכותרת הזאת עצמה של ספר התת־אֶתָא הזה עצמו, כי אם יש לכם עותק, אתם כבר יודעים מן הסתם את כל מה שצריך לדעת על הספר הכי ראוי לציון שהוציאו לאור אי־פעם תאגידי המו"לות הגדולים של הדובה הקטנה. עם זאת, הביטוי "מן הסתם" תופס בקביעות את המקום השני בכל סקר רציני של עילות לסכסוכים בין־גלקטיים שנערך באלפי השנים האחרונות: את המקום הראשון מקבלים, בכל המשאלים, המנוולים חוטפי־האדמות עם התותחים הגדולים, ואילו השלישי מתחלק שווה בשווה, פחות או יותר, בין לא תחמוד את בן־זוגה/בת־זוגו/כל־אפשרות־אחרת של יצור תבוני אחר, לבין פירוש מוטעה של תנועות יד פשוטות. מה שנחשב אצל מישהו אחד ל"וואו! הפַּסטָה הזאת היא פשוט פנטסטית!" מתפרש אצל מישהו אחר כ"אמא שלך מתפרפרת עם כל ספן בעיר".נגיד, למשל, שאתם שוהים בחניית ביניים של שמונה שעות בפּוֹרט בּרַסטָה ואין בשתל שלכם מספיק אשראי אפילו בשביל גרגרפצפץ אחד, ואתם תופסים שאתם לא יודעים כמעט שום דבר על הספר האמור להיות נפלא כל־כך שאתם מחזיקים ביד, ואתם מחליטים, מתוך שעמום מטשטש־שׂכל טהור, להקליד את המילים "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" בשורת החיפוש של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה; מה יקרה כתוצאה מנקישות האצבע קלות־הדעת האלה שלכם?דבר ראשון, אייקון מונפש יופיע בהבזק של פיקסלים ויודיע לכם שיש שלוש תוצאות, וזה מבלבל, כי אתם רואים בעליל שיש ברשימה חמש תוצאות, ערוכות בסדר המספרי הרגיל.הערת המדריך: כלומר, בתנאי שאתם מבינים "סדר מספרי רגיל" בתור מן הקטן אל הגדול, ולא בתור מן הנגזר אל המושפע, כמו השבלולים הפוֹלפַנגיים שמעריכים את שוויו של מספר לפי השלמוּת האמנותית של צורתו. הקבלות שנותנים מרכולים פולפנגיים הן סרטים רבי־יופי, אבל הכלכלה המקומית מתמוטטת לפחות אחת לשבוע.כל אחת מחמש התוצאות היא מאמר ארוך, מלוּוה בשעות רבות של קובצי וידיאו ואודיו, עם כמה שחזורים דרמתיים בהשתתפות שחקנים די מפורסמים.הסיפור הזה הוא לא סיפורם של המאמרים האלה.אבל אם תגלגלו את הרשימה אל מעבר למאמר החמישי, ותתעלמו מההצעות למשכנתא שנייה על הכליות שלכם או להארכת הפּוֹרמרֶנגלֶר שלכם, תגיעו לשורה שבה כתוב, באותיות קטנות מאוד: "אם זה מצא חן בעיניכם, אולי תרצו לקרוא גם את..." שפשפו את השורה הזאת באייקון שלכם ותגיעו אל נספח של תמליל בלבד, בלי שום אודיו בפירוש ובלי פרֵיים וידיאו אחד ויחיד מאת סטודנט לבימוי, שהכין את כל העסק בחדר השינה שלו ושילם לחבריו בחוג לדרמה בסנדביצ'ים.הסיפור הזה הוא סיפורו של הנספח ההוא.