תיקון אחר חצות - פרק ראשון

א.

מתוך עיתון "המגיד", גיליון ו, יום ה, ב אדר, התרנ"ד ) 8.2.1894 (:זעקת אישה אומללהתחינתי לפני הקוראים הנכבדים לרחם עליי, אישה גלמודה ועצובתרוח, אשר אישי עזבני בחג הפסח, רק חמש שנים אחרי הנישואים,ושלושה ילדים בריאים לנו. ויהי בדרך אל פינסק להביא פרנסהלביתו, וישלח ויקרא לי ואבוא אחריו עד חג הסוכות. ועתה נעלמועקבותיו, ונמסר לי כי ראוהו במלון אורחים במינסק, ואחר כך נצפהעל עגלת מסילת הברזל בדרכו לקִייֶב, ואנוכי יושבת קשת רוח,במצור, בעירום, בחוסר כול, ואין מושיע לי. אשר על כן, קוראיםנכבדים, אולי יודע מי מכם איה מקום אישי? רחמו עליי והשיגוממנו לפחות גט פיטורין כדת. מוכנה ומזומנה אני לתת כספים,עד חמישים ומאה רובל, ביד כל מי שיגאל אותי מעולו של אישי.סימניו הלוא המה: שמו מאיר־יענקל הירש מהעיירה דרוֹהיטשין,שנותיו עתה ארבע ועשרים, קומתו ממוצעת, שערו בְּרוֹין, קווצותיותלתלים, זקנו בהיר, עיניו גְרין, ולו אם ואח בעיר אוּזליַאני. אנוכיהמתאוננת, אסתר הירש בת שלמה וייזלפיש זצ"ל.