גַּל: טוֹב, אָז כָּאן אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת לִכְתֹּב אֶת תַּקְצִיר הָעֲלִילָה שֶׁל הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ כְּדֵי שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּקְרָא יַגִּיד: ״וַּאוּ! מָה זֶה הַסֵּפֶר הַמְּעַנְיֵן הַזֶּה עַל שְׁתֵּי הַיְּלָדוֹת הַמַּגְנִיבוֹת הָאֵלֶּה!״
תָּמַרָה: אַף פַּעַם לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִדְחֹס עֲלִילָה שֶׁל סֵפֶר שָׁלֵם בְּפִסְקָה אַחַת.
גַּל: רַק צָרִיךְ לְעוֹרֵר סַקְרָנוּת: הַכֹּל הִתְחִיל בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כְּשֶׁרָצִינוּ לְהֵרָשֵׁם לַסַּדְנָה לִכְתִיבָה יוֹצֶרֶת שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם. אֲבָל אָז גִּלִּינוּ שֶׁאֵין לָנוּ מַסְפִּיק כֶּסֶף…
תָּמַרָה: וְאָז הֶחְלַטְנוּ לִפְתֹּחַ קַיְטָנָה וְאַף אֶחָד לֹא נִרְשַׁם וּכְבָר הָיִינוּ בְּטוּחוֹת שֶׁהַכֹּל אָבוּד, עַד שֶׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִגִּיעוּ הַתְּאוֹמִים.
גַּל: וְאָז זָכִינוּ בַּלּוֹטוֹ, וְטַסְנוּ בְּמָטוֹס, וּפָגַשְׁנוּ דּוֹלְפִין שֶׁשְּׁמוֹ נַחוּם וְזֶה נִגְמַר לֹא טוֹב כִּי…
תָּמַרָה: שְׁשְׁשְׁ, גַּל! אַתְּ מְגַלָּה יוֹתֵר מִדַּי.
גַּל: אוֹקֵי, אָז רַק נוֹסִיף שֶׁגַּם הָיְתָה רוּחַ רְפָאִים עַל סְפִינָה וְאָז נָסַעְנוּ אָחוֹרָה בַּזְּמַן וְ…
תָּמַרָה: עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת???
גַּל: אֲנִי מְעוֹרֶרֶת סַקְרָנוּת!
הַקַּיְטָנָה לְהַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹת הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַַּסִּדְרָה ״יַנְשׁוּפוֹת״.
נֶטַעלִי וּבַר הֵן חֲבֵרוֹת טוֹבוֹת כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים, וְנֶהֱנוֹת לְהַמְצִיא בְּיַחַד סִפּוּרִים וְלִכְתֹּב אוֹתָם. פֶּרֶק אֶחָד נֶטַעלִי, וּפֶרֶק אֶחָד בַּר. בְּדִיּוּק כְּמוֹ תָּמַרָה וְגַל!
נֶטַעלִי גְבִירְץ הִיא סוֹפֶרֶת, עִתּוֹנָאִית וּמְאַיֶּרֶת.
בַַּר בֶּן–יוֹסֵף הִיא תַּסְרִיטָאִית וְסוֹפֶרֶת.
- שיתוף:
