ארתור קונן דויל

ארתור קונאן דויל נולד באדינבורו, סקוטלנד בשנת 1859. סופר ומשורר. בין השנים 1878 ו- 1881 למד רפואה באוניברסיטת אדינבורו. התמחותו הרפואית לא היוותה הצלחה גדולה. לכן, בזמן שהמתין למטופלים, החל לחבר סיפורים. התנסותו הספרותית הראשונה פורסמה במגזין מקומי באדינבורו לפני שהיה בן 20. בשנת 1890 למד רפואת עיניים בוינה, ועבר לגור בלונדון כדי להתמחות בתחום זה. באוטוביוגרפיה שלו כתב שאף לא מטופל אחד עבר את סף דלתו. עובדה זו העניקה לו זמן נוסף לכתיבה, בגללו החליט "להרוג" את שרלוק הולמס ולהתפנות ל"דברים חשובים יותר". דויל שילח את הולמס ביריבו הגדול פרופסור מוריארטי, ושניהם מצאו את מותם כשנפלו יחד במורד מפל מים. בעקבות הפצרות פומביות רבות (וכנראה גם תגמול נאה מהוצאת הספרים) החליט דויל להשיב את הולמס לחיים, עם ההסבר הלא משכנע שרק מוריארטי נפל אל התהום, אבל מכיוון שלשרלוק אויבים נוספים, תכנן להתחזות למת גם הוא. בסך הכול הופיעה דמותו של שרלוק הולמס ב-56 סיפורים קצרים ובארבעה רומנים של דויל. סר ארתור קונאן דויל מת מהתקף לב בשנת 1930, בגיל 71. ספרו כלבם של בני בסקרויל תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת "כתר".